ישראל 2021: מזון בשווי תשעה מיליארד שקלים נזרק לפח

לֶקֶט ישראל, הארגון הגדול בארץ להצלת מזון, חושף את הצורך הדחוף בפעולה בכל הקשור לנושא הטיפול באובדן מזון והצלת מזון בישראל

לֶקֶט ישראל, הארגון הגדול בארץ להצלת מזון, חושף את הצורך הדחוף בפעולה בכל הקשור לנושא הטיפול באובדן מזון והצלת מזון בישראל

משבר הקורונה הוכיח שנדרשת לאלתר תוכנית לאומית כוללת לצמצום אובדן המזון ולהגדלת היקפי ההצלה, כך עולה מנתוני הדו"ח הלאומי השישי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2020, שערך BDO.

ירידה של כ-50 אלף טונות באובדן המזון בשל שינויים בהרגלי הצריכה – עלייה בהיקף הרכישות המקוונות, ירידה בהיקף הרכישות בשווקים הפתוחים ומַעבר מצריכת מזון במקטע המוסדי שנסגר אל צריכת מזון בבית, שם שהה הציבור את רוב זמנו במהלך 2020.

במקטע הצריכה הביתית מזון בשווי 9 מיליארד שקל נזרק לפח, גידול של 800 מיליון שקל לעומת שנת 2019. מנגד, חלה ירידה של כ-2.2 מיליארד שקל באובדן במקטע הצריכה המוסדית שהיא קיטון של כ-50% באובדן לעומת שנה שעברה.

במקטע הקמעונאות (רשתות השיווק) סך כל אובדן המזון ברשתות השיווק בשנת 2020 עמד על כ-420 אלף טונות שהם ירידה של כ-4% לעומת האובדן בשנת 2019. זאת בעקבות המעבר מרכישה בשווקים פתוחים המאופיינים בשיעורי אובדן גבוהים לרכישה מקוונת המאופיינת בשיעורי אובדן נמוכים. סך האובדן במקטע הקמעונאות הסתכם בכ-4.3 מיליארד שקל.

במקטע החקלאי חל גידול של כ-20,000 טונות באובדן המזון. סה"כ אובדן של 640,000 טונות תוצרת חקלאית בשווי של 2.6 מיליארד שקל. עלייה של כ-3% באובדן הכמותי לעומת שנת 2019 .

150 אלף איש נוספו למעגל חוסר הביטחון התזונתי – המשבר העצים את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל, הדגיש את חשיבות הצלת המזון ככלי מדיניות מרכזי והמחיש את היכולת להקטין אובדן מזון בזכות שינוי הרגלים ודפוסי צריכה. הצלת 25% מהמזון האבוד, בעלות של 1.1 מיליארד שקל, תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל. 

הפגיעה של מגפת הקורונה אינה שוויונית הן מבחינה בריאותית הן מבחינה כלכלית. מבחינה בריאותית, האוכלוסיות שנפגעו ביותר בישראל הן קשישים, חרדים וערבים – שהן גם האוכלוסיות המאופיינות בשיעור גבוה יחסית של עוני ואי-ביטחון תזונתי.

נוסף על כך, ענפים מסוימים המאופיינים בעובדי שירותים בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות ובשכר נמוך חוו פגיעה קשה יותר מאחרים. מנגד, הענפים שנפגעו פחות ואפילו צמחו מאופיינים בשכר גבוה. פגיעה זו נוטה להגדיל את בעיית אי-הביטחון התזונתי ואת הפערים במשק.

3.42 מיליארד שקל העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל – 1.35 מיליארד שקל אובדן משאבי קרקע ומים, 1.27 מיליארד שקל פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, 0.8 מיליארד שקל טיפול בפסולת.

בצד אובדן המזון בישראל בשנת 2020, ירדו לטמיון משאבים נוספים:

  • 1,230 מיליוני קילוואט שעה (קוט"ש) חשמל, שווי ערך לכמות החשמל הנדרשת לייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני וחשמלי בישראל בשנה
  • 70 אלפי טונות של דלק היכולים להספיק לתדלוק של כ-160 אלף מכוניות במשך שנה
  • 180 מיליוני מ"ק של מים שפירים אשר יכלו למלא 56,000 בריכות אולימפיות ריקות במים ו-210 מיליוני מ"ק של מי קולחים
  • 1 מיליון דונם קרקע חקלאית, שווה ערך ל-20 פעמים שטחה של העיר תל אביב; 200 אלף טונות פסולת (אריזות, פסולת תעשייתית וכדומה)
  • 50 אלפי טונות דשנים
  • פליטות אמוניה מהחי בהיקף של כ-3,000 טונות בשנה

כל אלו תרמו לפליטתם של 5 מיליון טונות גזי חממה בשנת 2020 בישראל כתוצאה מאובדן מזון שהם כ-6% מסך פליטות גזי החממה בישראל.

סך היקף אובדן המזון בישראל עומד על 2.5 מיליון טונות, בשווי של 19.1 מיליארד שקל שהם כ-615 שקל לחודש לכל משק בית בישראל. מתוך סך המזון האבוד כ-50% (1.1 מיליון טונות) שממנו הוא מזון בר הצלה הראוי למאכל, בשווי של כ-6.4 מיליארד שקל בשנה. בערכים כספיים: כ-21% מערך האובדן, שהוא כ-4 מיליארד שקל, הם כבר בשלבי הייצור השווים לערך של כ-13% מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל. כ-79% הנותרים מערך האובדן, בשווי כ-15.1 מיליארד שקל, נמצאים בשלבי הקמעונאות ההפצה והצריכה.

גידי כרוך, מנכ"ל עמותת "לקט ישראל": "ממצאי הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון מדגימים את התוצאות וההשפעות העגומות של משבר הקורונה בהיבטים החברתים והכלכליים ומדגישים את הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה מלא למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת לא רק לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב אלא שיש ביכולתה לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור, לסייע בהפחתת פליטות ומזהמים ולחזק את המאבק במשבר האקלים הפוקד את העולם כולו. לכן, כפי שהומלץ בפרק המדיניות, על משרד ראש הממשלה להוביל ולקדם הכנתה של תוכנית בין משרדית לקידום תחום הצלת המזון באופן שיביא לידי ביטוי באופן הוליסטי את היתרונות הרבים של הצלת המזון". 

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו"ח: "ההפסד למשק הלאומי מאובדן מזון הסתכם השנה ב-19.1 מיליארד שקל, נוסף על עלות סביבתית של 3.4 מיליארד שקל. עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים ומשלמי המיסים בישראל, ולכן משפיעות גם על יוקר המחיה, ומטילות נטל עודף של 3,600 שקל בשנה למשק בית. לקחי משבר הקורונה מחזקים את הצורך בגיבוש תוכנית הצלת מזון בשגרה ולחירום. זוהי איוולת כלכלית שבשנת הקורונה שבה היה גידול של 150,000 חסרי אי בטחון תזונתי, לא גובשה מדיניות לאומית להצלת מזון   מניעת אובדן מזון והצלת מזון הם כלי מדיניות כלכלי, חברתי וגם סביבתי. ללא גיבוש תוכנית להצלת מזון ומניעת בזבוז מזון, לא נעמוד ביעדי האקלים והצהרות ועידת גלזגו להפחתת פליטות גזי חממה בתחום הפסולת".

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה: "דוח אובדן מזון והצלת מזון מעיד על הקשר ההדוק בין אובדן המזון לסביבה ועל העלות הבלתי נתפסת שאנו משלמים על הבזבוז. אובדן מזון הופך לפסולת שאנו נאלצים להשקיע משאבים רבים לטפל בה. זאת, נוסף על אובדן משאבי טבע שהושקעו בגידול בייצור המזון: קרקע, מים, אנרגייה, פליטות מזהמים ועוד. להפחתת אובדן המזון תרומה חשובה לעמידתה של ישראל ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה שעליהן התחייבה ישראל ערב ועידת האקלים בחודש שעבר. נמשיך ונקדם מדיניות להפחתת אובדן מזון בהתאם לאסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה, ובהתאם לתוכנית הלאומית לשינוי אקלים".

התראות
התראה
0 תגובות
תגובות - בתוכן
צפו בכל התגובות

כתבות מומלצות

שמחים שחזרתם, הכנסו לאתר

שכחתי את הסיסמה, תזכירו לי

חדשים פה? הרשמו עכשיו בחינם

כדי שתוכלו להשתתף בדיונים בפורומים 

כדי שנוכל לעדכן אתכם מתי הגיבו לכם

כדי שתוכלו לנהל תיק אישי ולצפות בו באתר, בנייד ובאפליקציית ספונסר

ההרשמה והגלישה באתר ללא תשלום, זה הזמן להרוויח וללמוד את שוק ההון

יום שני 17.01.22
תל אביב-יפו
10°
שמיים בהירים
ירושלים
4°
מעונן
אילת
15°
שברי ענן
חיפה
12°
מעונן חלקית
באר שבע
6°
מעונן
טבריה
11°
מעונן
אשדוד
9°
מעונן
עפולה
11°
שברי ענן
בית שאן
13°
מעונן
מצפה רמון
5°
מעונן
נצרת
9°
עננים בודדים
צפת
6°
שברי ענן