שרידי מבנה מימי הסנהדרין נחשפו ביבנה

במבנה התגלו שברי כלי אבן עשויים קירטון, המעידים על נוכחות יהודית. בחפירה אף נחשף בית קברות מרשים, המתוארך לימי הסנהדרין

במבנה התגלו שברי כלי אבן עשויים קירטון, המעידים על נוכחות יהודית. בחפירה אף נחשף בית קברות מרשים, המתוארך לימי הסנהדרין

חפירת רשות העתיקות ביבנה חושפת עדויות לחיים – וגם למוות – של תושבי יבנה בימי הסנהדרין – שלהי המאה ה-1 והמאה ה-2 לספירה; בחפירה נחשפו, לראשונה, שרידי מבנה, המתוארך לימי הסנהדרין, שבו התגלו ספלים עשויים אבן גיר, המעידים על נוכחות יהודית ועל שמירת הלכות טומאה וטהרה במקום. בחפירה, המתנהלת לפני הרחבת העיר, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה, אף התגלה בית קברות רחב היקף מימים אלה. בקרבת שטח חפירה זה, נחשף באחרונה מפעל עצום להפקת יין מהתקופה הביזנטית. השבוע – חג החנוכה, מתקיימים סיורים בחפירה בהרשמה מראש, במסגרת שבוע המורשת בישראל.

"גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגש", אומרים פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה, ממנהלי החפירה ביבנה מטעם רשות העתיקות. "זו דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש, גלתה ליבנה, ושם – החלה לשקם מחדש את העם היהודי". 

בחפירה נחשף לראשונה מבנה בעל אופי תעשייתי, המתוארך למאות ה-1'-3' לספירה. על רצפתו, התגלו מספר שברי כלי אבן, מהסוג המכונה "ספלי מדידה" – כלים שלא מקבלים טומאה, המזוהים עם האוכלוסייה היהודית של שלהי ימי הבית השני והמאה ה-2 לספירה. במרחק של 70 מטר בלבד מהמבנה, נחשף בית קברות מרשים. "מצאנו עשרות קברים המסודרים בקפדנות בשורות ובמרחקים קבועים, דבר שעשוי ללמד על קיומה של מן "חברה קדישא" – גורם כלשהו שהיה אחראי על הקבורה", אומרים בצר וד"ר וורגה. "הקברים מטיפוסים שונים: חלקם עשויים כארונות קבורה (סרקופגים), רובם עשויים אבן, ואחד- מעופרת." מנהלי החפירה מוסיפים, כי "על פי מיקומו של בית הקברות, ניתן לשער שהוא הוקם מחוץ לגבולות העיר, בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי. אבל האם נקברו כאן יהודים או פגאניים? מוקדם לקבוע, משום שלא מופיעים עליהם סימנים אתניים מזהים. התיאור ההיסטורי והממצא הארכיאולוגי מאפשרים להעלות, בזהירות, את האפשרות כי מדובר בקברים של הקהילה היהודית של העיר. אם נכונה השערה זו, אזי ייתכן כי לפחות בחלק מהקברים, אולי ביפים שבהם, נקברו חכמי יבנה, בני דורם של רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבן גמליאל"/

בחפירה התגלה ממצא מפתיע נוסף: יותר מ-150 בקבוקוני זכוכית התגלו כשהם מונחים מעל לקברים. לדברי ד"ר יעל גורין-רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות, "הבקבוקונים שמשו, כנראה, לשמירת נוזלים יקרי ערך, כגון שמנים ריחניים. כמחצית מהם יוצרו בייצור מקומי ומחצית שנייה – יובאה מאלכסנדריה שבמצרים. בקבוקונים כאלה מתגלים הן בחפירות  בקברי יהודים, והן בקברי פגאניים, החל מהמאה ה-1' ועד ראשית המאה ה-3' לספירה. הנחת הבקבוקונים מחוץ לקברים ביבנה ולא בתוכם, כפי שהיה נהוג, הינה בגדר תעלומה"/

בעת העתיקה, הייתה יבנה אחת הערים החשובות בדרום מישור החוף. בתקופה החשמונאית, היה לה תפקיד חשוב במאבק בין צבא המכבים לבין השלטון הסלאוקי (היווני), והיא מוזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתיתיהו. לקראת סוף ימי הבית השני, הייתה יבנה עיר מעורבת, שרוב תושביה יהודים. על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, לפני חורבן בית המקדש השני, נמלט רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה, והוא שכנע את הקיסר הרומי אספסיאנוס, להתיר לו להקים מחדש את הסנהדרין ביבנה. במעמד זה, נאמרה אמירתו המפורסמת של רבן בן זכאי: "תן לי את יבנה וחכמיה".

לאחר חורבן הבית ועד מרד בר כוכבא, הייתה יבנה המרכז הרוחני היהודי החשוב ביותר בארץ ישראל. רבן יוחנן בן זכאי, ואחריו -רבן גמליאל, הנהיגו ביבנה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאות, שיקמו את חיי התורה בארץ ישראל ותקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. ניתן לומר, שביבנה הונחו יסודותיה של היהדות כפי שאנחנו מכירים אותה היום.

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "מרגש, לראות את התיאורים הרחוקים שאנחנו מכירים מהמקורות על הסנהדרין, מיתרגמים למציאות של ממש בשטח – לכלים, למתקנים, למבנים. רשות העתיקות בוחנת, יחד עם יזמי התכנית ברשות מקרקעי ישראל ובעיריית יבנה, אפשרות לשמר חלק מהממצאים האלה, ולהציג אותם לקהל הרחב. הממצאים האחרונים מצטרפים למפעל היין העצום מהתקופה הביזנטית שכבר הוחלט כי יישמר ויוצג לקהל. רשות העתיקות ממשיכה בחפירות, ולהערכתנו, יבנה לא אמרה את המילה האחרונה. כמעט בכל שטח שפותחים כאן הארכיאולוגים מתגלה ממצא בעל חשיבות לאומית, על כל המשתמע מכך."

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל: "רמ"י מקדמת במסגרת הסכם הגג עם עיריית יבנה הקמת פרויקט ענק בשטח תכנית יבנה מזרח שורק (תמ"ל 1049). בתכנית יוקמו 12,500 יח"ד ו 450 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה. התכנית כוללת הכפלת מסילת הרכבת ובינוי מעל תחנת הרכבת. כחלק מהעבודות המקדימות לפיתוח התכנית, משקיעה רשות מקרקעי ישראל כ 200 מליון שח בעבודות רשות העתיקות אשר מאפשרות את חשיפת הממצאים הארכיאולוגים תחקורן ושימורן לטובת הדורות הבאים. ללא ההשקעה הנרחבת של רשות מקרקעי ישראל במימון עבודות רשות העתיקות, האוצרות הגלומים בקרקע לא היו מתגלים".

התראות
התראה
0 תגובות
תגובות - בתוכן
צפו בכל התגובות

כתבות מומלצות

שמחים שחזרתם, הכנסו לאתר

שכחתי את הסיסמה, תזכירו לי

חדשים פה? הרשמו עכשיו בחינם

כדי שתוכלו להשתתף בדיונים בפורומים 

כדי שנוכל לעדכן אתכם מתי הגיבו לכם

כדי שתוכלו לנהל תיק אישי ולצפות בו באתר, בנייד ובאפליקציית ספונסר

ההרשמה והגלישה באתר ללא תשלום, זה הזמן להרוויח וללמוד את שוק ההון

יום חמישי 20.01.22
תל אביב-יפו
14°
עננים בודדים
ירושלים
9°
מעונן
אילת
12°
שברי ענן
חיפה
10°
שברי ענן
באר שבע
13°
מעונן
טבריה
11°
שברי ענן
אשדוד
14°
מעונן
עפולה
10°
שברי ענן
בית שאן
12°
מעונן
מצפה רמון
7°
מעונן
נצרת
8°
שברי ענן
צפת
6°
עננים בודדים