מחקר חדש: בריאותן של הבדואיות בנגב נמצאת בסכנה

על פי המחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הנשים סובלות מחוסר נגישות לשירותי רפואה, היעדר תחבורה וחסמי שפה. רבות מהן מעדיפות לקבל טיפול פרטי יקר ברשות הפלשתינית

על פי המחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, הנשים סובלות מחוסר נגישות לשירותי רפואה, היעדר תחבורה וחסמי שפה. רבות מהן מעדיפות לקבל טיפול פרטי יקר ברשות הפלשתינית

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, העלה תמונה מדאיגה לפיה בריאותן של הנשים הבדואיות בנגב נמצאת בסכנה, בשל חוסר נגישות לשירותי רפואה וקשיים נוספים כמו היעדר תחבורה, חסמי שפה ומגבלות ניידות. המחקר של הדוקטורנטית חנין שיבלי מבית הספר לבריאות הציבור של המוסד האקדמי, מתריע מפני השלכות משמעותיות על בריאות הנשים הבדואיות.

מחקרה של שיבלי, בדואית בעצמה, עולה כי בשל מחסום שפתי קיימת הטיה של הייעוץ הרפואי ואף פגיעה בפרטיות הנשים בשל הצורך להשתמש במתורגמנים שלעיתים אינם בקיאים במושגים רפואיים. ממצאים נוספים העלו קושי של נשים מבוגרות בקריאה וכתיבה, המלצות רפואיות שאינן מותאמות לתנאי המחייה שלהן בכפרים הבלתי מוכרים, או שעות פעילות שאינן הולמות לאורח החיים במקום.

"אישה דוברת ערבית תתקשה לתאר בעיה רפואית בפני רופא עולה חדש מרוסיה, שגם שפת האם שלו אינה עברית", סיפרה מרואיינת במחקר. "בקשת עזרה במצבים כאלה יכולה להיראות טבעית, אך מבחינה תרבותית, עבור נשים בדואיות בקשת סיוע באופן אקטיבי נחשבת בלתי הולמת. המצוקה של האישה הבדואית כפולה".

המחקר של שיבלי זיהה שלושה חסמים עיקריים בקרב הנשים הבדואיות: תרבותי, שפתי ומגדרי. "נשים בדואיות הן הקבוצה המוחלשת ביותר. הן מיעוט שולי בחברה הישראלית הן כנשים, הן כקבוצת מיעוט ערבית בדואית והן כתושבות הפריפריה", מסבירה שיבלי. "בתוך קבוצת הנשים הבדואיות קיימת קבוצת מִשְׁנֶה, הקשישות, המבטאות יותר מכל את חוסר האונים נוכח החסמים הללו. אישה קשישה חסרת נגישות פיזית, שאינה יודעת קרוא וכתוב, שלא מכירה את צורת ההתנהלות מול שרותי הרפואה, תתקשה להגיע לרופא ולקבל טיפול".

עוד עולה מהמחקר, שלמרות מעמדן הסוציו-אקונומי הנמוך, נשים בדואיות נוטות להשתמש בשירותי רפואה פרטיים ברשות הפלסטינית. שם הן מוצאות עובדי בריאות המבינים את תרבותן ואורחות חייהן. "הלכתי לבקר אצל רופא ברשות הפלסטינית. הוא גרם לי להרגיש טוב יותר", ציינה אחת הנחקרות. הרופאים ברשות הפלשתינית מוכרים בקהילה הבדואית ויחסם האישי והמקצועי נתפס מספק. אולם היות ומרפאות אלו אינן רשומות או מוכרות על ידי מערכת הבריאות הישראלית, הרצף הטיפולי במטופלות הבדואיות נפגע בשתי המערכות. בהקשר זה עולה נתון נוסף המצביע על כך שברשות הפלסטינית בעלה של האישה יכול לדון עם הרופא בבריאותה מבלי שתהיה שותפה לדיון, דבר שאינו אפשרי בישראל בשנת 2021.

לצד המצוקות, הציעו הנחקרים גם פתרונות. כך למשל, הקמת מרכזי בריאות קהילתיים בכפרים בדואים שיקלו על בעיית הנגישות, אפשרות למתרגמת מקצועית או אישה בדואית במשרד המרפאה שתהיה לעזר, זמינות של מערכת ניהול התורים גם בערבית וכמובן, גיוס רופאים מקרב החברה הבדואית המכירים את התרבות, הצרכים והרגישויות הייחודיים לאוכלוסייה הזו לשרת את קהילתם.

התראות
התראה
0 תגובות
תגובות - בתוכן
צפו בכל התגובות

כתבות מומלצות

שמחים שחזרתם, הכנסו לאתר

שכחתי את הסיסמה, תזכירו לי

חדשים פה? הרשמו עכשיו בחינם

כדי שתוכלו להשתתף בדיונים בפורומים 

כדי שנוכל לעדכן אתכם מתי הגיבו לכם

כדי שתוכלו לנהל תיק אישי ולצפות בו באתר, בנייד ובאפליקציית ספונסר

ההרשמה והגלישה באתר ללא תשלום, זה הזמן להרוויח וללמוד את שוק ההון

יום שני 25.10.21
תל אביב-יפו
23°
מעונן חלקית
ירושלים
18°
שמיים בהירים
אילת
29°
שמיים בהירים
חיפה
23°
מעונן חלקית
באר שבע
21°
שמיים בהירים
טבריה
25°
שמיים בהירים
אשדוד
23°
שמיים בהירים
עפולה
24°
שמיים בהירים
בית שאן
25°
שמיים בהירים
מצפה רמון
19°
שמיים בהירים
נצרת
21°
שמיים בהירים
צפת
20°
שמיים בהירים